פסק-דין בתיק רע"צ 10852-03-10

1.         בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת גב' דנה עופר) מיום 14/2/10 אשר ניתנה בתיק הוצל"פ 08-03911-98-5 על פיה דחתה רשמת ההוצל"פ את בקשת המבקשים לצרף את המשיבים כחייבים נוספים בתיק ההוצל"פ (להלן: "ההחלטה").

2.         הבר"ע הועברה לתגובת המשיבים אשר התנגדו לה וביום 1/12/11 התקיים דיון בביהמ"ש אשר במהלכו הודיעו באי כוח הצדדים בהאי לישנא:

"מבקשים להגיש סיכומים בכתב בעניין בקשת רשות הערעור. אנו ערים לכך כי ביהמ"ש יכול לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו, ע"פ תקנות סדרי הדין".

לפיכך ומתוקף סמכותי עפ"י סעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי ומאחר ולא נראה כי תפגע זכותו של בעל דין כתוצאה מכך - הנני דן בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו.

3.         תמצית העובדות הרלוונטיות הצריכות לעניין :

א.         המבקשים, בעל ואישה, הגישו תובענה כספית נגד חב' הטירה (1987) חב' לבניין בע"מ (להלן: "החברה") ונגד המשיב מס' 1 אשר הינו אחד מבעליה וזאת בגין ליקויי בנייה בדירה שהחברה בנתה עבורם וזאת במסגרת ת.א. 504/94 בביהמ"ש השלום בעכו, אשר בו ניתן פס"ד בהעדר נגד שני הנתבעים בגין מלוא סכום התביעה.

ב.         המשיב מס' 1, מר מאיר ביטון עתר לביטול הפס"ד שניתן נגדו ונגד החברה כאשר ביום 4/5/94 התקיים דיון בביהמ"ש, בפני כב' השופט כמאל סעב, אשר בו קיבלו הצדדים את הצעת ביהמ"ש שזו לשונה:

"ביהמ"ש מציע כי המבקשים (המשיב מס' 1 כאן והחברה - ז. סאלח) יפקידו בקופת ביהמ"ש 10,000 ש"ח וערבות של 2 ערבים טובים, בכפוף לכך פסה"ד יבוטל ותינתן אורכה למבקשת מס' 2 (החברה - ז.סאלח) להגיש כתב הגנה תוך 30 יום.

הכותרת "סדר דין מקוצר" תימחק מכתב התביעה וכן יימחק נתבע מס' 1.

בנוסף לסכום הנ"ל יועבר לקופת ביהמ"ש גם הסך של 9,500 ש"ח שהופקדו בידי עו"ד פלאח (לימים כב' השופט ז. פלאח - ז. סאלח).

הערבות תופקד תוך 30 יום ולא - הבקשה נדחית".

ג.          לימים הועבר הסכסוך בין המבקשים לבין החברה להכרעת בורר מוסכם אשר נתן פסקו מיום 16/12/97 על פיו חויבה החברה לשלם למבקשים סך של 30,730 ובתוספת הוצאות והצמדה החל מיום 18/9/97.

ד.         אותו פסק בורר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 08-03911-98-5 אשר בגדרו פעלו המבקשים לשם גביית הסכום הפסוק לטובתם, לאחר קיזוז הכספים שקיבלו על חשבון כנ"ל, אך ללא תועלת, מאחר והתברר כי החברה הינה חדלת פירעון ואין לה כל נכסים.

ה.         החברה הינה חברה משפחתית בבעלות המשיבים עצמם, בעל ואישה, כאשר המנהל שלה הוא המשיב מס' 1.

ו.          לאחר שהליכי הגבייה מהחברה העלו חרס, לשם גביית החוב הפסוק, המגיע לכדי עשרות אלפי שקלים, הגישו המבקשים בשנת 2009, את בקשתם  לצירוף המשיבים כחייבים נוספים בתיק ההוצל"פ וזאת על יסוד כתב ערבות, שאוזכר על ידי כב' השופט סעב בהחלטתו מיום 4/5/94, כל זאת מבלי שהם צירפו את כתב הערבות לבקשתם, אם כי צורף  תצהיר המבקש מס' 1 לפיו אכן כתב הערבות נחתם על ידי המשיבים והוגש לתיק ביהמ"ש, אך בהמשך הוא נעלם מתיק ביהמ"ש ובהמשך להמשך תיק ביהמ"ש הרלוונטי בוער.

ז.          בגדר בקשת המבקשים הנ"ל ניתנו החלטות כב' ראש ההוצל"פ מיום 6/12/09 ומיום 14/2/10 אשר בראשונה בהן נקבע:

"משלא צורף לה כתב הערבות הרלוונטי, לא ניתן לצרף חייבים להוצל"פ על סמך הנחה, כי אותם שני בעלי מניות/מנהלים אכן הפקידו כתב ערבות, שעל פי נוסחו מחייבם גם בחוב הפסוק".

                        ובהחלטה השנייה נכתב:

"יודגש, כי ביהמ"ש הורה על הבאת שני ערבים טובים ובאין כתב הערבות עצמו אין לדעת מי היו אותם ערבים ובתצהיר הזוכה לעניין זה אין די לשם נקיטת הליכי הוצל"פ ללא פס"ד מפורש המורה על חיוב צדדים נוספים".